פסק-דין בתיק דמ"ש 17445-09-11

            הנתבע טען כי יש לדחות תביעת התובע שכן עבודתו הופסקה בנסיבות המצדיקות אי תשלום  פיצוי פיטורים.

2.         העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת כפי שעלו מכתבי הטענות ועדויות הצדדים בפנינו:

א.         התובע הועסק ע"י הנתבע באמצעות תלושי שכר של שירות התעסוקה מ - 9/08 ועד מחצית 11/09.

ב.         אין חולק כי במסגרת תשלומי השכר באמצעות שרות התעסוקה לא שולם לעובד דמי נסיעות,  חגים ודמי הבראה.

ג.          עלה מעדות  התובע שלא נסתרה כי הגיע למחסום ברכבו או בתחבורה ציבורית ונאסף לעבודה מהמחסום.

ד.         ביום 16.1.09 הוגשה כנגד התובע תלונה במשטרה,  הוא נחקר ושוחרר במחסום. אין תוצאות  לחקירת המשטרה בטענה לגניבת מכשיר הטלפון.

הכרעה

3.         לאור העובדות המוסכמות שפירטנו לעיל באשר לתקופת העסקה, והעדר תשלום נסיעות הבראה ודמי חגים.

א.         כקבוע בדין ובפסיקה על הנתבע לשלם לתובע על תקופת העסקתו את רכיבי התביעה הנתבעים כמפורט לעיל. בהתאם למספר ימי העבודה שהתובע הגיע לנתבע ובהתאם לדו"ח שרות התעסוקה. וצו ההרחבה באשר לחבות תשלום החזר דמי נסיעה על הנתבע לשלם לתובע החזר דמי נסיעה בסך של 5,170=22ש"ח X235 ימים.

ב.         מאחר והנתבע הודה שלא שילם דמי הבראה עליו לשלם לתובע דמי הבראה בסך - 1,589 ש"ח,  עפ"י יחסיות משרתו.

ג.          התובע אשר עבד בענף הבנין זכאי לתשלום ימי חג ככל שחלו בימי עבודה, התובע לא הציב בפני בית- הדין מתי חלו חגי המוסלמים.  אך עלה מדו"ח שרות התעסוקה כי בחגי ישראל לא שולמו לתובע דמי חג.  על כן יש לקבל תביעתו לדמי חגים בסך - 2,250 ש"ח.

4.         הצדדים היו חלוקים בשתי שאלות,  האחת, מהו גובה שכרו של התובע,  והשניה, נסיבות סיום יחסי העבודה.

            התובע מסר גרסתו לעניין השכר וטען כי השכר ששולם ע"י שרות התעסוקה לא היה השכר ששולם לו בפועל ובמזומן מדי שבוע.

            הנתבע אישר בעדותו כי שולם לתובע  שכרו במזומן  בסוף כל שבוע. הנתבע לא מסר גרסה באשר לגובה השכר ולא התעמת עם גירסת התובע.  על כן מתקבלת גירסת התובע כי הרוויח - 250 ש"ח ליום עבודה.

5.         בשאלת סיום יחסי העבודה - נטען ע"י הנתבע כי מלקוח אשר בביתו עבד התובע ב 15.11.09 נגנב טלפון נייד והדבר התגלה רק למחרת.

            לאחר בירור שערך הנתבע הסיק כי רק התובע יכול היה לגנוב את הטלפון ועל כן נלקח התובע למשטרה ע"י שותפו לעסק.  התובע מסר גרסה והוגשה כנגדו תלונה.  לאחר מכן הוחזר התובע למחסום ולא הועסק יותר.

            לא הוצגה כל ראיה בדבר המשך  החקירה ע"י המשטרה. לא זומן לעדות  שותף הנתבע שלקח את התובע למשטרה ולא העיד הלקוח אשר ממנו נלקח הטלפון היכול לאשר כי התובע עבד בדירתו.